איך לשמור על מים לשימוש פרמצבטי בקווי ייצור

ביצור תרופות, מים לשימוש פרמצבטי (PW, WFI וכו') הם מעבר להבנה הקונבנציונלית של חומר גלם פשוט; הם מהווים רכיב מרכזי שמקושר בצורה הדוקה לתרגול הטוב בתעשיית ה-GMP בנוגע לבטיחות, יעילות ואישורים רגולטוריים של תרופה. מחסור בשימור תקין של מערכת המים הפרמצבטית עלול להפוך למאמץ להתפתחות זיהום מיקרוביאלי, שאריות כימיות, ובמקרה הגרוע ביותר – עצירת ייצור תעשייתי ותוצאות קטלניות לצרכנים. לכן, חשוב מאוד שחברות פרמצבטיות יבנו תוכנית פעולה אסטרטגית ומדוייקת לשמירה על מים פרמצבטיים בתוך קווי הייצור. מטרת מאמר זה היא לתאר ולהציג את הצעדים המרכזיים ואת האסטרטגיות האופטימליות להבטחת איכות מתמשכת ואמינה של המים הנבדקים והמשומשים בייצור.

De פיתוח של מערכת צפייה אוטומטית באיכות המים.

השלב הראשון והחשוב ביותר לשמירה על מים פרמצבטיים נקיים הוא הקמת שמירה ברורה ורציפה על מדדי איכות המים. יישום אסטרטגיות איסוף בולטות, כמו גם מערכת עקיבה פרמצבטית עמידה, מבטיחים שהתקנים הנדרשים יושגו ומונעים כל תרחיש של זיהום צלב.

ראשית, יש לקבוע פרמטרי עקיבה מרכזיים הקשורים לסוג הספציפי של מים פרמצבטיים. המערכת למים מזוקקים (PW) כוללת עקיבה אחר רמת ה-pH, מוליכות, TOC, TOC ומיקרואורגניזמים, בעוד שמים להזרקה (WFI) כוללים בנוסף בדיקת אנדוטוקסינים ופרמטרים חמירים יותר. פרמטרי העקיבה חייבים לעמוד בדרישות (USP, EP, CP) ובתקנות הרגולטוריות הבינלאומיות.

שנית, השתמשו בשילוב של ניטור מקוון ולא מקוון. חיישנים מקוונים יכולים למדוד מוליכות וטמפרטורה, ולשלוח התראות כאשר ערכים מסוימים גבוהים או נמוכים מדי. ניטור לא מקוון עלול לכלול בדיקות למיקרואורגניזמים, TOC ופרמטרים אחרים במרווחי זמן מוגדרים, כגון יומית למיקרואורגניזמים ושגרתית ל-TOC, ומספק הערכות מעמיקות יותר ממה שחיישנים מקוונים עשויים לזהות.

שלישית, קחו את כל הצעדים הנדרשים כדי לאחסן את כל נתוני הניטור בצורה מסודרת. יש לשמור ולנהל נכון את כל הרשומות, כולל רשומות של פעולות תקן, שעת התאריך, המפעיל וכל פרט רלוונטי אחר. הרשומות צריכות להיות בהתאם להוראות איכות המים לצורך ביקורות.

יישמו פרוטוקולים קבועים של ניקוי וחיטוי

זיהום של מערכת מים פרמצבטית עלול לנבוע ממפת חיידקים, התקענויות מינרליות או שאריות כימיות. על מנת להגיע למצב ביצועים אופטימלי של המערכת, חשובים מאוד נהלי ניקיון וסןקציה קבועים כדי להפחית את הסיכונים הללו.

ראשית, יש ליצור לוח זמנים לניקיון בהתאם לעיצוב המערכת ולתדירות השימוש. למשל, טנקים לאחסון וعروות הפצה עשויות להיות זקוקות לסןקציה אחת לשבוע, בעוד שמסנני RO במערכת טיהור המים צריכים ניקיון כדי להסיר שכבות צמיחה אחת לחודש. מתן עדיפות לפי מחזורי ייצור הוא קריטי. כל ניקיון וסןקציה בזמן שמחזורי ייצור בתוקף הם כמעט בלתי אפשריים, וההפרעה מינימלית, ולכן הניקיון אפשרי.
 
שנית, בחרו חומרי ניקוי וחיטוי שמתאימים למשימה הנוכחית. חומרים אלו חייבים להיות תואמים לרכיבי המערכת ולחומרים כגון פלדת אל-חלד ופלסטיק, כדי למנוע בעיות של קורוזיה ושטיפה. רשימה בטוחה של חומרים כוללת מים חמים (חומר חיטוי), חומצת סיטרิก (מפרק שכבת משקע) ואוקסיד מימן (מחסל מיקרואורגניזמים). בכל עת, יש להשתמש בחומרים ברמה פרמצבטית, עם שטיפה מינימלית ושאריות מינימליות, כדי להגן על המים מפני חומרים מזוהמים.
 
שלישית, אם רלוונטי, עקוב אחר פרוטוקולים מוסכמים לניקוי. כל ניקוי, הסרה של חיבורים זרים מהמערכת וכל מה שמקושר לכך, צריך להתבצע בדרך שבה נעשה שימוש באימות כדי להוכיח שהמערכת נקייה. לאחר ניקוי המערכת, שלב זה חשוב במיוחד כדי להבטיח שהרכיבים הרצויים נשמרים ומונעת שגיאה אנושית.

תחזקו באופן שיטתי את ציוד טיהור המים.

הרכיבים העיקריים של מערכות מים פרמצבטיות, כגון ממברנות RO, רזיניות דילול יונים, מסננים ומשאבות, שכולם דורשים רמה גבוהה של מקצועיות. יש לתחזק את הרכיבים הללו באופן קבוע כדי למנוע תקלות בלתי צפויות ולבטיח כי טיהור המים יהיה אפקטיבי ככל שצריך.

ראשית, יש לבצע בדיקות מתוכננות, תחזוקה והחלפה של רכיבים צורכים. למשל, מסננים ראשוניים עתידיים צריכים להחליף כל חודש עד שלושה חודשים, בהתאם לכמות המשקע המצטבר, כדי למנוע סתימות. לעומת זאת, לרזיניות דילול יונים יש מחזור חיים של 1 עד 2 שנים, ויש להחליפן לאחר שקיבולתן להסרת זיהומים פוחתת. במקרה של ממברנות שזירה הפוכה (RO), ניתן להאריך את חייהן ל-2 עד 3 שנים, אך יש לבצען בדיקות שגרתיות לאיתור דליפות ולשמור על תחזוקה מתאימה.

שנית, עקוב אחר ביצועים של ציוד קריטי. פרמטרים מיוחדים שיש לעקוב אחריהם במקרה של מערכת RO כוללים לחץ, שיעור זרימה ושיעור דחייה. אם מתרחשת עליה פתאומית ולא מוסברת בלחץ, או ירידה בשיעור הדחייה, ייתכן שמדובר בפגיעה במנברנה או בסתימה, ויש לבדוק זאת באופן מיידי. רכיבים חשובים אחרים כגון משאבות ושאלבים יש לבדוק גם כן באופן קבוע על נזילות ורעשים חריגים. התעלמות ממצב זה לאורך זמן עלולה לגרום לאי-ניקיון המערכת.

שלישי, שמרו על רישומי תחזוקה שיטתיים ומאורגנים. דוחות על כל חלקי התחזוקה של המערכת, הכוללים אך לא רק את החלפת רכיבים ובדיקות ביצועים, הם רישומים קריטיים עבור כל התקן. רישומים אלו חשובים לשם מעקב אחר מחזור החיים של רכיבי המערכת, אופטימיזציה של תחזוקה ואודיט, בהתאם למערכת עקרונות הייצור הטוב (GMP).

בקרה מתאימה על מערכת איחסון והפצה של מים

זיהום אינו מוגבל למים לא מעובדים. גם מים מותאמים יכולים להזוהם אם אגירתם והפצתם לא מטופלים כראוי. מים עומדים ומחזור לא מספיק טוב הם גורמים עיקריים המאיימים על איכות המים.

ראשית, יש למטב את הפעלה והתכנון של מיכל האחסון. מיכלי האיחסון צריכים להיות עשויים מחומר נירוסטה דרגה 316L (שידוע בתכונותיו האנטי-קורוזיביות והאנטי-מיקרוביאליות), והמיכלים צריכים להיות בנויים עם תחתית חרוטית לצורך ניקוז יעיל. יהיה צורך בלחץ חיובי קל בתוך המיכל (בעזרת אויר מסונן) כדי למנוע מהזיהומים באטמוספירה להיכנס למיכל. כמו כן, יש להימנע ממילוי יתר של המיכל. אפילו הפחתה במחזור יכולה להוביל לעמידת מים.

שנית, יש לשמור על תנועה במקטעי הפצה. מים עומדים ב 'רגליים מתות' (מקטעים בשימוש, ללא שימוש או מקטעים ישרים של לולאה) מהווים מיקום נגיש ומיוחד למיקרואורגניזמים להתרבות. לעצב מערכות הפצה כך ש 'רגליים מתות' לא יעברו סך אורך של 6 פעמים קוטר הצינור, ואז, להבטיח שהמים זורמים ומתמידים במהירות של 1–3 מ/ש, כדי למנוע ירידת משקעים והידבקות מיקרוביאלית.

שלישית, נדרשת חיטוי קבוע של מערכת האחסון וההפצה. בנוסף לחיטוי שגרתי, נדרש חיטוי "מכת הלם" מחזורי כדי לשחזר כל סרטים ביולוגיים עמידים אשר עשויים להישאר בתוך המערכת. לאחר ההליך הזה, יש לשטוף את המערכת לחלוטין ולבדוק כדי להבטיח שאין שאריות של חומר חיטוי בתוך המערכת.

הדרכה של עובדים על הליכי הפעלה ושימור שוטף של מערכות

סטיות באיכות המים נגרמות לעתים קרובות כתוצאה משגיאת אדם. יש לוודא שעובדי הפעלה ותחזוקה של מערכות מים פרמצבטיות עברו הדרכה מלאה והוסמכו במלואם לביצוע הליכים.

ראשית, יש ליצור אסטרטגיית הדרכה המתמקדת בתפקידים האישיים של כל עובד. יש להדריך עובדים בניטור יומי של המערכת ובהקלטה, בהדלקה וכיבוי המערכת, וכן בפתרון תקלות בסיסיות. צפוי מהטכנאים לתחזוקה לעבור הדרכה בנושא נושאים מתקדמים יותר כמו תיקון ציוד, החלפת רכיבים ואימות מערכת. צפוי מ Mitarכי בקרת איכות לעבור הדרכה בנושא הליכי בדיקת המים והמסגרת הרגולטורית.

שנית, ההדרכה אינה מסתיימת בהדרכה הראשונית. ככל שתקנות ונהלי עבודה מומלצים משתנים, גם הצוות חייב להתעדכן בהתאם. עצלנות עלולה להשתרש, וההליכים המרכזיים עלולים להישכח, ובהתאם לכך מיועדת ההדרכה החוזרת כדי לבלום את התופעות הללו.

שלישית, יש סנסכם את ההדרכה ולקבוע את רמת הכשירות. יש לרשום את כל הפגישות של ההדרכה, יחד עם שמות המשתתפים, התאריך ונושאי הדיון. יש להשתמש בהערכות מתוכנות, כגון מבחנים כתובים או הערכות מעשיות, כדי להבטיח שהעובדים מסוגלים ליישם את החומר שנלמד. הערכות כישורים חיוניות כדי למלא פערים בידע באמצעות הדרכה מדויקת יותר.

הכנה והתגובה לסטיות באיכות המים

לעיתים קרובות עלולות להתרחש סטיות באיכות המים, גם אם ננקטים מאמצים רבים לשמירה על התקנים. קיומו של תהליך מוגדר להתמודדות עם סטיות יכול לצמצם את הבעיות שיש לטפל בהן ואת ההשפעות על הייצור והציות.

ראשית, הגדר פרוטוקול לתגובה על סטיות שיהיה פשוט וברור. יש לבודד חלק מהמערכת (למשל מיכלים, מסננים וחיבורים) ברגע שמתרחשת סטייה (למשל בהספנות מיקרוביאליות), כדי למנוע עוד זיהום. יש צורך בהתראה מהירה של בקרת איכות, תחזוקה ויצור, כדי שיוכלו להכין תוכנית פעולה.

שנית, מה גרם לסטייה הזו? במקרה של בעיה מוגדרת, מה גרם לסטייה הזו? באמצעות שימוש בכלים שונים (תרשים דג ראש, 5 למה וכו'), זיהוי האם הסיבה הייתה תקלה בציוד, חוסר בסניטציה מספק או שגיאה אנושית כלשהי. לא משנה מה הבעיה, אנחנו לא רוצים לראות את אותה בעיה שוב בעתיד.

שלישית, הגדר וنفذ את פעולות הפעולה התיקוניות והמניעתיות (CAPAs). במקרה זה, דליפה של מסנן חלופי פגום מחייבת פעולה תקנית, ואילו שאר הניסיונות למנוע כשלים מחייבים הליכי בקרון חמירים כפי שמוגדרים בפעולות המנעות. תהליך ניהול הסטיות הוא חשוב ביותר ולכן יש לתעד אותו לצורך ייחוס עתידי.